נושא מזונות הילדים הינו בין הנושאים החשובים בכל הליך גירושין, בדומה לנושאים משמעותיים אחרים כדוגמת חלוקת רכוש, משמורת ילדים או הסדרי ראיה.
חובתו של אדם לתשלום דמי מזונות ילדיו (מזונות ילדים או מזונות קטינים) מעוגנת בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, הקובע, כי אדם חייב דמי מזונות ילדיו הקטינים ומזונות הילדים הקטינים של בן/בת זוגו, לפי הוראות הדין האישי שחל עליו (הדין הדתי). אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים לפי דינו האישי או שלא חלות עליו הוראות דין אישי מסויים, יהיה חייב דמי מזונות הילדים על פי הכללים המפורטים בחוק (ככלל החוק קובע כי אם לא יחול הדין האישי – הורי הקטין חייבים במזונות בשיעור יחסי להכנסותיהם). כך למשל במקרה בו ההורה אינו האב הביולוגי (אימוץ), או אז לא מחייב הדין האישי בתשלום מזונות, ואז יחול הדין הקבוע בחוק. חשוב לציין כי החובה לתשלום מזונות ילדים אינה תלויה בנישואין ועשויה לקום גם ביחס לבני זוג שהינם ידועים בציבור.
בהתאם – כאשר שני בני הזוג יהודיים, בדרך כלל יחול על האב הדין האישי (דין תורה), המחייבות במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין. מגיל 6 עד גיל 15 חייב האב בתשלום דמי מזונות ילדיו מכח תקנות חכמים, כאשר חובה זו חלה לגבי דמי מזונות הכרחיים בלבד בזמן שאת האם ניתן לחייב במזונות שאינם הכרחיים. מגיל 15 עד גיל 18 חייב האב מכח דין צדקה בלבד – אז חלה חובת מזונות הילדים על שני ההורים לפי הכנסותיהם ויכולותיהם, כאשר החיוב נסמך על אמידות ההורה ; כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו ובשיעור מחסורו של הקטין – כלומר, צורכי הילד.
במסגרת חובת האב לתשלום דמי מזונות הילדים, עליו לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו ואלו כוללים : בין היתר : הוצאות מזון, ביגוד, מדור ואחזקתו, חינוך ובריאות. עד גיל 6 יש להוסיף דמי טיפול, שכן מעל גיל 6 חיוב בגין דמי טיפול בילד הינם מדין צדקה. ככלל, ככל שהקטין הינו צעיר יותר, כך קיימת סבירות כי ייפסקו מזונות גבוהים יותר. מעבר לצרכים ההכרחיים הללו החיוב בגין דמי מזונות הקטינים הוא מדין צדקה ותלוי ביכולתו של הנתבע.
חובתו של האב לפי הדין האישי נוטה כאמור לטובת האם, אך ניתן לראות בבתי המשפט מגמה מתרחבת של שוויוניות בסוגיית מזונות ילדים / דמי מזונות קטינים, בדרך של צמצום רשימת הצרכים ההכרחיים. כן ראוי להדגיש, כי בנוגע למזונות, עשויים להיות הבדלים לא מבוטלים בין פסיקה של בית דין רבני לבין פסיקת בית משפט אזרחי (בית משפט לענייני משפחה), ולכן, מירוץ הסמכויות מקבל משנה תוקף בקשר לנושא זה.
נושא מזונות הילדים אינו ניתן לכריכה בבית דין רבני במסגרת תביעת גירושין, שכן תביעת קטינים למזונות מהווה זכות עצמאית של הקטינים, שאינה קשורה בתביעת גירושים. עם זאת, בהסכמת הצדדים יכול בית דין רבני לדון בנושא דמי מזונותיהם של הילדים.
כמו כן, הצדדים יכולים כמובן להגיע לסיכום מוקדם בעניין מזונות הילדים, למשל במסגרת הסכם גירושין/ הסכם ממון תוך ניהול הליך גישור או בנפרד, אך חשוב לזכור כי הסכם גירושין לגבי מזונות קטינים אינו חוסם את דרכם של הילדים לתבוע מזונות באופן עצמאי (למשל באמצעות אחד מהוריו האפוטרופסים), אלא שכאשר סכום דמי מזונות נקבע בהסכם גירושין שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, בתי המשפט יקפידו בדרך כלל הקפדה יתרה ולא ימהרו לבחון בשנית את הסכומים שנפסקו.
יחד עם זאת, פסק דין בעניין מזונות ילדים אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת, ואפשר לחזור ולדון בבקשה לשינוי גובה דמי מזונות, וזאת אם חל שינוי מהותי בנסיבות, שאירע לאחר פסק הדין הראשון. נדרש כי השינוי לא יהיה שינוי קל ערך, ונטל ההוכחה הינו על הטען לכך. שינויים שעשויים להצדיק לעתים שינוי גובה דמי מזונות או ביטול (חריג) דמי מזונות הינם שינוי בצורכי הקטין, יכולת החייב, יכולת של ההורה המשמורן, שינוי בנכסי הקטין (קיבל ירושה, זכה בסכום וכו'). כך, הרעה במצב כלכלי של האב המשלם דמי מזונות, עשויה להביא להפחתה בשיעור דמי מזונות הילדים בהם הוא חייב. בהתאם, במקרה של שינוי בנסיבות כגון הרעה במצב הכלכלי של החייב בדמי מזונות, מומלץ לבחון יחד עם עורך דין גירושין, הבקיא בתחום, האם קיים בסיס לקיום בחינה מחודשת בגובה המזונות.